שמאי נזקי אש – מה תפקידו ומתי קוראים לו

שריפה היא אחד מאירועי הנזק הקשים ביותר שבעל נכס יכול לחוות. בתוך דקות ספורות עלולים להיפגע המבנה, התכולה, מערכות החשמל, הציוד האישי ולעיתים גם היכולת להשתמש בנכס במשך תקופה ממושכת. מעבר לנזק הנראה לעין, שריפה מותירה לעיתים אחריה נזקים נסתרים שממשיכים להתגלות גם לאחר כיבוי האש.

במצבים כאלה עולה במהירות השאלה כיצד מעריכים את היקף הנזק ומי קובע מהו הפיצוי שמגיע למבוטח. כאן נכנס לתמונה שמאי נזקי אש, שתפקידו לבחון את מכלול הנזקים שנגרמו כתוצאה מהאירוע ולהציג הערכה מקצועית של היקף הפגיעה.

מהו תפקידו של שמאי נזקי אש?

שמאי נזקי אש הוא איש מקצוע המתמחה בהערכת נזקים שנגרמו בעקבות שריפות, עשן, פיח וחום.

תפקידו אינו לכבות את השריפה או לקבוע מי אשם בה, אלא לבחון את ההשלכות הכלכליות והפיזיות של האירוע.

בין הנושאים הנבדקים:

• נזק למבנה.
• נזק לתכולה.
• נזק למערכות חשמל.
• נזק לריהוט.
• נזק לציוד מקצועי.
• נזק כתוצאה מעשן ופיח.
• עלויות שיקום ושחזור.

מטרת השמאות היא להעריך את מלוא היקף הנזק שנגרם בעקבות השריפה.

מה ההבדל בין שמאי נזקי אש לבין חוקר שריפות?

מבוטחים רבים מבלבלים בין שני התפקידים.

למרות ששניהם עשויים להיות מעורבים באותו אירוע, מדובר באנשי מקצוע בעלי מטרות שונות לחלוטין.

חוקר שריפות

חוקר שריפות עוסק בזיהוי מקור השריפה ובבדיקת נסיבות פריצתה.

בין היתר הוא עשוי לבדוק:

• היכן החלה השריפה.
• מה גרם להתלקחות.
• האם מדובר בתקלה טכנית.
• האם קיים חשד לרשלנות.
• האם קיימים גורמים נוספים המעורבים באירוע.

שמאי נזקי אש

שמאי נזקי אש עוסק בהערכת הנזק שנגרם בעקבות השריפה.

הוא בוחן את ההשלכות על המבנה, התכולה והרכוש שנפגע.

שני בעלי המקצוע עוסקים באותו אירוע, אך כל אחד מהם בוחן היבט שונה לחלוטין.

אילו נזקים נגרמים בעקבות שריפה?

כאשר חושבים על שריפה, בדרך כלל מדמיינים את האזורים שנשרפו בפועל.

אולם במקרים רבים הנזק רחב הרבה יותר.

שמאי נזקי אש בוחן בין היתר:

• נזק ישיר מהלהבות.
• נזק מחום גבוה.
• נזקי אש ופיח.
• נזקי עשן.
• פגיעה במערכות חשמל.
• פגיעה בצנרת.
• פגיעה במבנה.
• פגיעה ברכוש אישי או עסקי.

לעיתים חדר שלא נשרף כלל עדיין יסבול מנזק משמעותי כתוצאה מעשן או פיח שהתפשטו ברחבי המבנה.

מדוע נזקי עשן ופיח חשובים כל כך?

אחד הנזקים המוערכים בחסר במקרים רבים הוא נזק שנגרם כתוצאה מעשן ופיח.

גם כאשר האש עצמה הייתה מוגבלת לאזור מסוים, העשן עשוי להתפשט לכל חלקי המבנה.

נזקי אש ופיח עלולים לגרום ל:

• פגיעה בקירות ותקרות.
• חדירת ריחות לחומרי בנייה.
• פגיעה בריהוט.
• פגיעה במכשירי חשמל.
• זיהום מערכות מיזוג.
• פגיעה בציוד רגיש.

במקרים מסוימים עלויות הניקוי והשיקום של נזקי הפיח עשויות להיות משמעותיות מאוד.

מה לעשות מיד לאחר השריפה?

לאחר שכוחות החירום סיימו את עבודתם והמבנה הוגדר בטוח לכניסה, חשוב לפעול בצורה מסודרת.

מומלץ:

1. לדווח לחברת הביטוח.
2. לתעד את היקף הנזק.
3. לשמור מסמכים הקשורים לאירוע.
4. לשמור פריטים שנפגעו ככל שניתן.
5. לקבל העתקים של דו״חות רלוונטיים.
6. להימנע משיקום מלא לפני השלמת הבדיקות המקצועיות.

סעיף 22 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981, מחייב את המבוטח להודיע למבטח על מקרה הביטוח בתוך זמן סביר.

אילו מסמכים חשוב לשמור?

ככל שהתיעוד יהיה מסודר יותר, כך יהיה קל יותר להוכיח את היקף הנזק.

מומלץ לשמור:

• דו״חות כיבוי אש במידת קיומם.
• דו״חות חקירה רלוונטיים.
• מסמכי רכישה.
• חשבוניות.
• הצעות מחיר לשיקום.
• מסמכים הקשורים לציוד שנפגע.

בנוסף, חשוב לשמור תיעוד של פעולות החירום שבוצעו לאחר האירוע.

כיצד מעריכים את הנזק למבנה?

הערכת הנזק למבנה כוללת בחינה של כלל הרכיבים שנפגעו.

בין היתר נבדקים:

• קירות.
• תקרות.
• רצפות.
• דלתות וחלונות.
• מערכות חשמל.
• מערכות אינסטלציה.
• מערכות מיזוג.

לעיתים נדרש להחליף רכיבים שלמים גם אם לא נשרפו בפועל, בשל פגיעה מחום, מעשן או מפיח.

כיצד מעריכים נזק לתכולה?

בנוסף למבנה עצמו, יש לבחון גם את התכולה שנפגעה.

הבדיקה עשויה לכלול:

• ריהוט.
• ציוד אלקטרוני.
• מוצרי חשמל.
• ציוד משרדי.
• מלאי עסקי.
• ציוד מקצועי.

במקרים רבים חלק מהפריטים ניתנים לניקוי או לשיקום, בעוד שאחרים אינם ניתנים לשימוש עוד.

ירידת ערך נכס לאחר שריפה – האם היא קיימת?

במקרים מסוימים עולה השאלה האם נגרמה ירידת ערך נכס לאחר שריפה.

מדובר בנושא מורכב שתלוי בנסיבות האירוע, בהיקף הנזק ובמצב הנכס לאחר השיקום.

לא בכל שריפה נוצרת ירידת ערך, ולא בכל מקרה ניתן לטעון לקיומה.

כאשר הנושא רלוונטי, הוא נבחן במסגרת הערכה מקצועית של נסיבות המקרה והשלכותיו.

מה קורה כאשר השריפה התרחשה בעסק?

שריפה בעסק עשויה להיות מורכבת יותר מאשר בדירת מגורים.

מעבר לנזק למבנה, ייתכנו נזקים נוספים כגון:

• פגיעה במלאי.
• פגיעה בציוד מקצועי.
• נזק למסמכים.
• פגיעה במערכות מחשוב.
• השבתת פעילות העסק.

לכן הערכת הנזק בעסק מחייבת בחינה רחבה של כלל ההשלכות שנגרמו בעקבות האירוע.

שמאי חברת הביטוח מול שמאי מטעם המבוטח

כאשר מוגשת תביעה, חברת הביטוח עשויה למנות שמאי מטעמה לצורך הערכת הנזק.

שמאי זה פועל עבור המבטח ומספק את חוות דעתו המקצועית.

שמאי מטעם המבוטח פועל באופן עצמאי ומטרתו לבחון את הנזק מנקודת מבטו של המבוטח.

פערים עשויים להתעורר בנושאים כגון:

• היקף הנזק.
• שיטות השיקום.
• הצורך בהחלפת רכיבים.
• הערכת נזקי פיח ועשן.
• עלויות התיקון.

כאשר קיימת מחלוקת מקצועית, חוות דעת עצמאית עשויה לסייע בהצגת מלוא היקף הנזק.

כמה זמן לוקח לקבל פיצוי?

משך הטיפול משתנה בהתאם למורכבות האירוע ולהיקף הנזק.

סעיף 23 לחוק חוזה הביטוח מחייב את המבוטח למסור מידע ולשתף פעולה בבירור החבות.

לאחר שהמידע והמסמכים הדרושים מצויים בידי המבטח, סעיף 27 לחוק קובע כי תגמולי הביטוח ישולמו בתוך 30 יום.

ככל שהאירוע מורכב יותר, כך עשוי להידרש זמן נוסף לבדיקת מלוא הנזקים.

טעויות נפוצות לאחר שריפה

מבוטחים רבים מבצעים טעויות שעלולות להקשות על ניהול התביעה.

הטעויות הנפוצות כוללות:

• פינוי מהיר של רכוש שנפגע.
• אי שמירת מסמכים.
• התחלת שיקום לפני בדיקה מקצועית.
• אי דיווח לחברת הביטוח.
• הסתמכות על הערכה ראשונית בלבד.
• אי בדיקת נזקי עשן ופיח.

ניהול מסודר של האירוע מסייע להבטיח שהתמונה המלאה תוצג בפני כל הגורמים המעורבים.

סיכום

שריפה היא אירוע מורכב שעלול לגרום לנזקים גלויים וסמויים כאחד. הערכת הנזק דורשת בחינה מקצועית של המבנה, התכולה, נזקי העשן והפיח והשלכות נוספות של האירוע.

אם אתם מתמודדים עם נזקי שריפה ורוצים שמאי מקצועי שילווה אתכם מול חברת הביטוח, צרו קשר לשיחת ייעוץ ראשונית.